מעלים זיכרנות

יש לי לא מעט זיכרונות מימים חשובים והנה כמה מהם מהיום הגדוללל

אחת לתקופה אני מוצא את עמי נזכר בימים ובאירועים חשובים בחיים. זה לא קורה הרבה אבל קים. לאחרונה אני מוצא את עצמי נזכר יותר ויותר ביום החתונה שלנו שהיה לפני יותר מחצי שנה אבל נראה הרבה יותר רחוק. האירוע עצמו היה קצר, מהנה וקולע אבל כל ההכנות והארגונים אליו היו נראים כאינסופיים.זה התחיל בבחירת גני אירועים לחתונה חלומית מתוך רשימה התחלתית שקיבלנו כאן שנראתה לי ארוכה אבל מעניינת, המשיך בבחירת התקליטן והצלם והסתיים בבחירת החליפה, המתנות לאורחים והדברים הקטנים מסביב. ראינו כמה וכמה מקומות עד שלא באמת הצלחתי לקשר מקום לשם. פגשנו כמה וכמה ספקים עד שלא הצלחתי להחליט איזה סגנון הכי נראה לי ולגבי החליפות, טוב, זה היה יחסית פשוט כי רציתי חליפה שחורה וחולצה סגולה בהירה מבלי להתלבט.

אצל רווית הכול נראה הרבה יותר זורם. היא הייתה מכינה לעצמה מחברת הערות ומשובים על כל מקום, ספק ופרט קטן ואצלי הכול היה הולך לאיבוד בראש ובכלל נראה לא באמת חשוב. מבחינתי הפאנצ ליין היה ירח הדבש שחיכיתי לו וכל שרציתי זה שהערב יעבור חלק, מבלי רגישויות מיוחדות ושאנשים ירקדו באירוע שמח.

וכך היה. חתונה צעירה עם הרבה חברים. אוכל טעים ולא סטנדרטי. מוזיקה שהצליחה להקים את האנשים הצעירים מהכיסאות וירח דבש מהחלומות. או, זיכרונות…