צריך למצוא את המקום הנכון

אני מרגיש שאני נמצא בשלב בו די מצאתי את המקום שלי, את הפינה ואת העיסוק שיגרום לי לקום עם חשק בבוקר ולצאת לדרך. אשתי מורן נמצאת במקום אחר. היא עדיין לא שם ונראה שעדיין לא מצאה את עצמה מבחינה מקצועית. ברור לי לגמרי שהקריירה של הנשים נקטעת במידה מסוימת אחרי לידה וחופשה ארוכה לאחריה כי הדברים נראים אחרת אחרי אירוע ושינוי כזה עצום בחיים וזה הכול לגיטימי. מעולם לא הייה לחץ עליה לחזור לעבודה כשגבע היה קטן כי זה היה יתרון גדול שהיא איתו אבל עכשיו, אחרי שכבר נקלט בהצלחה במסגרת חינוכית והכול נראה שנכנס לשגרה, זה הזמן הנכון ביותר להתחיל להסתכל קדימה ולחשוב רק על עצמה ומה הכי טוב יהיה מבחינה מקצועית עבורה. אז כשנמצאים בשלב בו אין עדין כיוון מובנה, הכול מרגיש פתוח ואפילו מאתגר. יש אפילו מחשבות מבחינתה לעשות הסבה להוראה לאקדמאים במכללת אורנים והיא כבר ביררה לגבי מסלול מעניין — הנה http://www.oranim.ac.il/sites/heb/academic-units/education-faculty/hugim/academic-teaching-class/
מה שחשוב מבחינתי זה להיות הגב ולדחוף כי בשביל צעד כזה- חזרה לספסל הלימודים זה לא משהו פשוט מכל הבחינות וחייבים לתמוך ולעזור בכל מה שאפשר. אז כבר סידרתי שאוכל לתמרן משמרות בעבודה עם גבע אחרי הצהריים אם לא תוכל ומבחינה כלכלית אנחנו נעמוד גם בזה אז רק צריך רצון ומוטיבציה ואת זה אני משאיר לה. לא יכול לעשות את הכול אלא רק מה שניתן.