ברזל יצוק

מחבתות מברזל יצוק הן בלי ספק מכלי הבישול האהובים עלי ביותר.

את הסט שלי קניתי לפני שנים, והוא שימש אותי נאמנה לכל דבר מטיגון עמוק ועד אפייה בתנור, בישול בשטח או בבית, במטבח שלי או אצל חברים.

הדבר שאני הכי מחשיב במחבתות שלי הוא היכולת שלהן לזכור את האוכל. כי מחבת ברזל יצוק, בניגוד לכלי טפלון או פלדה, סופגת לתוכה טעם וניחוח לאורך שנות חייה.

כשמטפלים בהן נכון, אלו כלים שמחזיקים לנצח.

עובדה - אלו הכלים שהשתמשתי בהם בתקופה שהייתי מחוסר בית.

כל מה שדרוש הוא תחזוק נכון, וכלי הברזל ישארו עמידים לכל טמפרטורה, ואף סוג מזון לא יידבק אליהם. הן לא דורשות שום חומרי ניקוי, ופעולת התחזוק השוטפת משאירה אותן סטריליות לבישול בכל תנאי שטח. וכמובן - הן בלתי שבירות.

כשרוכשים מחבת ברזל חדשה, דרוש ראשית לתבל אותה. הפעולה הזו, אותה עושים לפני השימוש הראשון ולאחר כל ניקוי, יוצרת ציפוי נגד הידבקות שעובד טוב יותר מרוב כלי הבישול הרגילים.

ראשית מניחים את המחבת הפוכה מעל מקור חום או בתוך תנור עד שהיא מתלהטת. במצב הזה בעצם מתרחבות הנקבוביות בברזל והופכות מוכנות לקליטה. אז, בעזרת כפפה נגד חום או מגבת כותנה, מוציאים אותה ומורחים אותה בשמן בעזרת נייר סופג.

חשוב להשתמש בשמן בעל נקודת עישון גבוהה ככל האפשר. הטוב ביותר הוא שומן מהחי, אבל אני משתמש בשמן תירס שהוא זול בהרבה וגם עובד מצויין. בשום אופן לא להשתמש בחמאה או שמן זית. מכיוון שאלו נשרפים בחום נמוך מאוד וייקנו למחבת תכונות רעילות.

מחזירים את המחבת לחום גבוה למשך כחצי שעה, כשהיא הפוכה, ומניחים לה להתקרר.

כשנעשה נכון, התהליך יהפוך את המחבת למבריקה וחלקה.

לאחר בישול, כל מה שדרוש הוא לקרצף המחבת בברזלית או צמר פלדה עד שמסירים את כל המוצקים, ואז לתבל אותה מחדש.

ככל שיעבור הזמן, המחבת תצבור שכבות של תיבול ותעשה חלקה יותר ויותר.

בתמונה כאן רואים את המחבת שבה בישלתי לי ולחברה שלי את מנת פילה העוף ברוטב לימון. הברק הזה הושג לאחר שנים של תיבול מתמיד, ואוצר בתוכו טעמים של עשן מדורות, זכרונות מסע, והרבה ארוחות משותפות.

בשבילי, אין לה תחליף

One clap, two clap, three clap, forty?

By clapping more or less, you can signal to us which stories really stand out.