גם אני נפגעתי מאסף בן שחר

אזהרת טריגר — התעללות וניצול בטיפול

שמי גליה תנאי. בעשור האחרון עסקתי בטיפול, בהוראה ובהדרכת מטפלים. חלק מהאנשים שיקראו את הטקסט הזה מכירים אותי כמטפלת, כמורה למדיטציה או יוגה, כקולגה או כמדריכה. ב-2013 סיימתי את הדוקטורט שלי בפסיכולוגיה באוניבסיטת חיפה. אני רואה בעצמי פמיניסטית ובעלת נסיון רב בתחומים שונים המערבים יחסי כוח. לאורך השנים השתתפתי בתהליכים אישיים וקבוצתיים רבים, כתבתי מאמרים וספרים, עבדתי בצוותי מחקר, בתוכניות הכשרה למטפלים ותמיד שררו ביני לבין שותפי, תלמידי ומטופלי יחסים חמים וחיוביים. הטקסט שאני עומדת לפרסם כאן שונה מכל מה שפרסמתי עד היום. זוהי עדות אישית על פגיעה שעברתי בתור מטופלת. זה קשה ולא נוח עבורי לשים את עצמי בעמדה כל כך חשופה ואישית ולספר את הסיפור הנורא והאישי שלי, אבל אני מרגישה שזו חובתי. חובתי לספר את מה שקרה לי בלי בושה ובלי פחד.

אני רוצה לתת עדות על התעללות חמורה שעברתי בטיפול על ידי אדם בשם אסף רולף בן שחר.

היות ואסף ממשיך בפעילותו אני לא יכולה להמשיך לשתוק. עברו חמש שנים מאז הצלחתי להינצל מהסיוט הזה. חמש שנים בהן ניסיתי בכל דרך להזהיר, ליידע ולמנוע פגיעות נוספות. אבל לאחרונה גיליתי שאסף ממשיך לפעול ושא.נשים ממשיכים להיפגע ונתונים לנסיונות השתקה ולכן אני כותבת את הטקסט הזה.

אני לא חיה בישראל כבר חמש שנים ואין לי שום מניע לפרסם את הטקסט הזה חוץ ממשאלה עמוקה שהאדם הזה יפסיק לפגוע. קיבלתי השראה רבה מנפגעים ונפגעות בארץ ובעולם שלמרות הקושי והפחד מצאו את האומץ להשמיע את קולן. בימים אלה אני נמצאת בתהליך של הגשת תלונה במשטרה על מעשה מגונה והטרדה מינית נגד בן שחר ולמרות שיש לי מעט אמון במערכות המשטרה והמשפט בתחומי עבירות המין אני עושה מה שביכולתי כדי שהאישום הפלילי אף הוא ימוצה.

במידה וגם את.ה נפגעת את מוזמנת לפנות למרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בחיפה שם הם מלוות את תהליכי הגשת התלונה. הנה לינק עם פרטי הקשר — https://www.1202.org.il/local/haifa/contact-details

את.ה מוזמנת לחלוק את הפוסט הזה, לדווח לכל מי שעלול להחשף לאדם הזה ולהזהיר בכל דרך. אני מתפללת שאף אחת ואחד לא יאלץ לסבול כמו שאני ושאר הנפגעות סבלנו בעקבות המפגש עם האדם הזה.

הטקסט שאני מביאה כאן לקוח מתוך עדות מפורטת שכתבתי במאי 2018 ממש בזמן שהתפקחתי והצלחתי להפסיק את הקשר ההרסני עם אסף. את העדות המלאה שלחתי בזמן אמת לנשות מקצוע, קולגות וחברות רבות, כתבתי אותה כדי לתעד ולדווח ואני מביאה כאן חלקים מתוכה.

עדות על אסף:

הגעתי אל הפגישה הראשונה לאחר תקופה לא פשוטה ומשבר גדול שלי שבו הגעתי למצב של שחיקה מאוד קשה.

הפגישה הראשונה החלה בשיח סביב השאלה מי מחזיק אותי ומי החזיק אותי בתקופה קשה זו של חיי. בערך 20 דקות לאחר תחילת הפגישה כאשר דיברנו על נושא ההחזקה אסף לפתע קם הושיט לי את ידו ואמר לי “בואי” לקח אותי השכיב אותי על המזרון ובלי הסברים או בקשת רשות נצמד אלי וחיבק אותי מאחור תוך שהוא ממשיך לדבר איתי ולבקש ממני לתאר לו איך אני מרגישה. הרגשתי ניתוק ושינוי תודעה. אסף ליטף אותי ונגע בי תוך שהוא מחבק אותי ובשלב כלשהו עלה בי רצון להעיף אותו מעלי והוא הזמין אותי לבטא את זה פיזית. ככה התחלנו להתאבק - אני ניסיתי להעיף אותו ממני והוא החזיק אותי בכח עד שלבסוף תוך כדי התאבקות הוא הפיל אותי על הרצפה ואחז את האמות שלי באופן שהשאיר עלי סימנים כחולים יותר משבוע אחר כך. בנקודה הזו אמרתי שזה כואב לי והוא הרפה. הרגשתי הצפת רגשות וזכרונות. הייתי מאוד מאוד מבולבלת וטעונה. לא הבנתי מה קורה. יצאתי מהפגישה הזו בהלם. בסוף הפגישה נכנסתי לאוטו והתחלתי לנהוג ולאחר כמה זמן עצרתי והבנתי שאין לי מושג איפה אני ולאן הגעתי. הרגשתי כאילו יצאתי מחוויה של שינוי תודעה או טראנס.

כבר בנקודה הזו אני מרגישה שאיבדתי את השיפוט התקין שלי. הגנתי על אסף; התעקשתי שזה מה שאני רוצה ומה שטוב לי. סרבתי להטיל ספק ולשאול שאלות שהן הבסיסיות ביותר בתפיסה שלי כאדם וכמטפלת.

מאותה פגישה והלאה אסף יצר אווירה מתעתעת; טעונה מינית; מטושטשת. ממש מהרגע הראשון הוא אמר ועשה דברים שלחצו לי על נקודות מאוד מאוד פנימיות ורגישות — זיהה חולשות ונקודות תורפה שלי ולחץ עליהן בכל הכח.

לפגישה השניה הגעתי בחרדה נוראית. דיברנו על התחושה הקשה שלי שהוא לקח אותי ונגע בי בלי הסכמה מדעת. לא אפשרתי מגע באותה פגישה, הייתי מבולבלת ומוצפת. אסף דיבר על זה שבאופן העבודה שלו לפעמים הוא גם יקח אותי בכוח, בלי שאסכים וחקר איתי את התגובה שלי.

אני לא יודעת איך אבל הוא הצליח ליצור אצלי תחושה שהוא איתי, שהוא מבין אותי ושאני יכולה לשחרר ולהתמסר למרחב הזה. באחת הפגישות הבאות שאלתי אותו למה הוא אומר שהוא מתעסק בשמאניזם ואיפה הוא נחנך הוא ענה לי: “אני שרלטן” וצחק. הוא אמר שלא למד בשום מסורת אבל שמילדותו יש לו חוויות יוצאות דופן ושלאחרונה הוא מקבל הדרכה מישות אפלה בשם לילית. הוא אמר שההדרכה הזו היא מאוד קשה ועובדת דרך קשיחות ומשמעת.

בשל העמימות והמסר הכפול שהוא השרה לא יכולתי להתעכב ולשאול מה פירוש “הדרכה” אז קיבלתי את זה כפי שזה. הוא גם סיפר לי ששנתיים לפני כן הוא חווה משבר רוחני במהלכו הוא הסתגר בבית שלושה חודשים מפני שהוא “הרגיש הכל; כל מה שעובר באנשים סביבו” הוא סיפר לי שהוא בחר ללכת למעמקי החוויה הזו ובמשך החודשים האלה לא יצא ולא נפגש עם אנשים.

מהר מאוד הבנתי שהאיש מתנהל מתוך תפיסה שיש לו כוחות על טבעיים; שהוא קורא מחשבות; מתקשר עם ישויות ורואה גלגולים קודמים — אחד הביטויים המובהקים הראשונים של זה הגיע בפגישה השלישית כאשר הוא ישב מולי בפנים מסויימות שאותן עטה כאשר הוא “ראה” דברים ומשום מקום פתאום אמר לי בטון נחרץ של קורא מחשבות: “תספרי לי על הפגיעה המינית שלך” אמרתי לו שאין כזו ספציפית שאני יכולה לספר עליה והוא ענה: “אז למה אני רואה כפרים נחרבים ונשים נאנסות כשאני יושב איתך?” אמרתי לו שזה לא תכנים שלי וניסיתי לקשר את זה לסבל שאני רואה בעולם. כשאני נזכרת בזה כיום אני מתחלחלת. חשוב להדגיש שאסף הצליח במהלך השנה הזו ליצר גם אצלי את מחשבת השווא שיש לו “כוחות”.

מהרגע הראשון הקשר ביננו לא התנהל כקשר טיפולי. באחת הפגישות הראשונות אסף אמר לי שבפוטנציאל היינו יכולים להיות כל דבר; בני זוג; חברים או כל דבר אחר ושעם הפוטנציאל הזה אנחנו צריכים להתמודד. הוא אמר לי שוב ושוב כמה אני מיוחדת; כמה הוא אוהב אותי; כמה הוא רוצה לראות אותי. שתים או שלוש פגישות לאחר הפגישה הראשונה אסף הצליח לשכנע אותי שזה בסדר שהוא יגע בי ומאותו הרגע כמעט כל מפגש כלל מגע מאוד אינטנסיבי — הוא הושיב אותי על הברכיים שלו; השכיב אותי על הרצפה וחיבק אותי. הוא ליטף אותי; ליטף לי את השיער; וגם במקביל לפעמים נגע באופן יותר “טיפולי” כמו לחיצות חזקות במקלעת השמש או מסאג’ בגב. האווירה שהוא יצר מתחילת הדרך הייתה מאוד אינטימית וחסרת גבולות.

הרגשתי איך הולך ונבנה אצלי יחס אליו שמעולם לא היה לי לאף אחד. בחודשים הראשונים הייתי מתעוררת לפנות בוקר בבהלה במחשבות עליו; הרגשתי איך הנוכחות שלו חודרת לכל חלק בחיי; הסברתי את זה לעצמי בכך שככה זה שהולכים לטיפול ושפגשתי מישהו עם “כוחות”. הוא חיזק את המסרים האלה על ידי כך שהוא חזר ואמר לי שחלק ממנו תמיד איתי; שאני באמת מתקשרת איתו במימד על חושי; ושוב ושוב אמר לי שהוא אוהב אותי ושאני מיוחדת.

באחת הפגישות הראשונות אסף הרג יתושה ואמר “זונה” אני הזדעזעתי ואחרי שיצאתי מהפגישה כתבתי לו מייל שלא מקובל עלי שהמטפל שלי ישתמש במילה הזו. ההתפרצויות האלה היו שכיחות — כתבתי לו משהו בווטסאפ והוא הגיב בעצבים; שאלתי משהו והוא ענה לי בצחוק שאני מטומטמת. אופן הביטוי הזה הטריד אותי מאוד וביקשתי שלא יקלל אותי. הוא לעג לי. אבל הסכים לנסות. מאוחר יותר בקשר הגעתי למצב שאמרתי לו שזה בסדר והוא יכול לקלל אותי כי ככה הוא מדבר למי שקרוב אליו.

בתקופה הזו הגיע שיא השפל של ה”טיפול” הזה. אסף עבד איתי על להוציא את האלה האפלה שבי. ובמהלך הפגישות הוא עשה כל מיני פעולות להביא אותה לידי ביטוי. הוא התאבק איתי כמו חיה ונשך אותי ונהם עלי. הקו הזה של העבודה בא לידי ביטוי בשפה מאוד מינית ואלימה שבה הוא השתמש; הוא דיבר בהרבה התנשאות ובוז על גישות שלא נותנות מקום לאלימות. מין ואלימות חזרו שוב ושוב בתכנים ובאופן הביטוי. בתקופה הזו יצאתי כמעט מכל פגישה במצב נפשי מאוד מעורער. הרגשתי שהפגישות מאוד טעונות ושבזמן הפגישה עצמה אני לא מצליחה להגיב; אני משותקת; או במצב היפנוטי מוזר ולא מוכר. הייתי בוכה שעות אחרי הפגישות ואחרי כל פגישה מרגישה שאני לעולם לא רוצה לראות אותו שוב.

במקביל אסף כל הזמן עבד איתי על חוויות ילדיות מוקדמות והכניס אותי למצבים תינוקיים בהם הוא מכסה אותי בשמיכה ומספר לי סיפור ילדים; לוחש לי באוזן; מתמקם בתור הורה יודע וחזק. הוא הפך להיות גם המדריך שלי במקביל אם כי הרבה פעמים כאשר היינו אמורים לדבר על המטופלים שלי היינו נגררים לדבר על הקשר בעוד הוא אומר: “גם אני מעדיף לדבר עלינו ולא על המטופלים שלך”.

השילוב הזה של הכחשה עם שיח פסיכואנליטי על היותי מטופלת השלכתית ועל העברה אירוטית ממש בלבל אותי ולא אפשר לי לראות שאני עוברת פגיעה מינית. לרגעים זה פתאום התבהר לי — זכורה לי פגישה אחת שפתאום בעודנו יושבים על שתי כורסאות אסף פתאום כרע ברך מולי תפס אותי ושם את הפנים שלו על הבטן שלי בעוד הוא חוזר ואומר “כמה אני אוהב אותך” מהפגישה הזו יצאתי לראשונה עם סימן שאלה מודע האם אני עוברת פגיעה מינית.

פעם אחר פעם הייתי מגיעה מבוהלת ומפורקת — אומרת לו שהתהליך הזה מערער אותי; מטלטל אותי; עושה לי לא טוב; ופעם אחרי פעם הוא היה מרגיע אותי אומר שאני באמת מכירה אותו; שאני מכירה אותו טוב יותר מהרבה חברים שלו; שאנחנו מאותו זן; שאיזה מזל יש לו שהוא פגש אותי; שאני יכולה להיות רגועה כי האהבה ביננו אמיתית והוא שומר עלי.

הרבה מאוד פעמים לאורך הדרך אמרתי שאני רוצה להפסיק את הטיפול; שקורה לי שם משהו לא טוב. אבל שוב ושוב פרשתי את זה כעדות לבעיות ההתקשרות שלי ואסף פעם אחר פעם עשה עוד ועוד מאמצים לשכנע אותי להיכנס עמוק יותר ויותר לקשר הזה. הוא אמר שאני לא צריכה לשלם על השעות בטלפון; הוא הציע לי לבוא לפגישות של שעתיים. אסף אמר לי פעמים רבות שהוא מרגיש בתחרות עם בן זוגי, בעז; שהוא מקנא בו. הוא אמר לי שהוא מקוה שהוא לא ישמיד את הקשר שלי ושל בן זוגי אבל שבתהליכי חניכה צריך להיות מוכן לסכן אפילו את החיים. לקראת סוף הדרך הוא אמר לי שאת הפעולות הפיזיות שהוא עושה איתי הוא עושה גם בטיפולים אחרים אבל שברור שכאן זה לא אותו הדבר כי אני מיוחדת לו והקשר איתי כל כך מיוחד.

לאורך החודשים הבאים הקשר הלך והתדרדר למקומות פחות ופחות טיפוליים — אסף היה מספר לי באריכות על הקשיים שלו עם אשתו לשעבר ומשפחתו. הוא ציין שכל אלה הם סודות שלו וביקש ממני לשמור אותם לעצמי.הוא הקריא לי את ההספד שכתב לסבא שלו וחזר ואמר שהקשר הוא הדדי ומה נעשה כשאסע לחול. הוא אמר לי שוב ושוב שהוא מתגעגע אלי; שקשה לו להיפרד ממני בסוף כל פגישה.

אני הלכתי והשתגעתי. הגעתי למצב נפשי קשה מאוד ואף עלו לי תכנים אובדניים שמאז גיל 19 לא חוויתי. כששאלתי את אסף שוב ושוב למה המחשבות האלה מופיעות הוא רק אמר שזה שלי ושזה דברים שעולים בטיפול. כיום אני יודעת שנשים אחרות ~בטיפולו~ הגיעו למצבים אובדניים כולל נסיונות סביב הקשר איתו.

שוב ושוב אמרתי לאסף שאני מרגישה שזה לא בסדר; שהמגע ביננו לא בסדר עד שהגעתי לנקודת שפל. ממש קרסתי נפשית למקומות מאוד קשים. אמרתי לאסף שאני לא עומדת בזה. בתגובה הוא לקח אותי — החזיק אותי במותניים בצורה מאוד מינית ובעלותית ויצא איתי לטיול ביער ליד הקליניקה. בטיול הזה הרגשתי נורא. הכל התערבב. הוא לא הפסיק להחזיק אותי באופן הזה תוך כדי שהוא מספר לי על הסדנא שהעביר ביוון ועל סיטואציות מיניות שקרו בה. בנקודה מסויימת הוא הושיב אותי על סלע; ישב מאחורי והכניס את הידיים שלו מתחת לחולצה שלי אחת אל הבטן שלי ואחת אל בית החזה ככה הוא ישב והחזיק אותי בעודי מתייפחת ומתנתקת עד שקפצתי משם והמשכתי ללכת. הוא בא איתי ושוב תפס אותי במותן באותה צורה בהמשך הטיול הוא סיפר על חבר וותיק שלו שניתק איתו קשר בהודעת ווטסאפ וכמה הוא פגוע מזה. עוד ועוד תכנים שלו מול מצוקה וערעור שלי שלא קיבלו מענה טיפולי אלא רק עוד מאותו יחס קיצוני ומתעתע שבין מיניות בעלות ואינטימיות לא מותאמת. מהפגישה הזו יצאתי לחלוטין מנותקת ומבולבלת.

כמה פגישות לאחר מכן הצלחתי להגיע למצב בו ביקשתי שלא יגע בי יותר. בפגישה בה ביקשתי שלא יגע בי אמרתי לו שידמיין איך היה מרגיש אם מישהו היה עושה את מה שהוא עושה לי לבת שלו ודיברתי על כמה זה מטורף ומוזר שאני צריכה להגיע לרמה כזו עם המטפל שלי. מול הבקשה הזו הוא אמר שזה אבל עבורו לא לגעת בי ואז לקראת סוף הפגישה אמר שהוא מצטער שהייתי צריכה לצעוק כל כך חזק כדי שהוא ישמע ושהוא לא הבין שאני משותקת שם.

מנקודה זו החל תהליך בו ניסיתי לשחרר את עצמי מהאחיזה המנטלית של האדם הזה בי בלי להבין עדיין שהוא פוגע בי. לאורך כל הדרך הזו באופן שלא ברור לי ואני לא מבינה — האמנתי שהסבל שאני סובלת נובע מהקשיים הנפשיים שלי עצמי. כל פעם היו לי הבהובים של תובנה — הרגשתי שאני עושה טעות נוראה; שהוא אדם ברוטלי; שאני בכלל לא יודעת מי הוא. אני זוכרת את עצמי אומרת לאנשים שסביבי שהוא דפוק בשכל אבל שהוא רוצה בטוב ושזה עוזר לי.

אחרי האירועים האלה הלכה והתקרבה סוף השנה ואיתה המעבר שלי מישראל. בשלב הזה אסף אמר לי שהוא כשל בתפקיד הפסיכותרפיסט שלי ושהוא מתפטר. אסף הגדיל לעשות וסיפר לי שהוא אמר גם לשי אפשטיין שותפו הקרוב וחברו וגם לבת זוגו החדשה שהוא אמר לי שהוא מתפטר מתפקיד הפסיכותרפיסט שלי ושעכשיו יהיה ביננו קשר אחר. אבל כמובן שנמשיך להיות בקשר. הוא הציע שאפסיק לשלם לו ואמר לי שאני יכולה להתקשר אליו מתי שאני רוצה. לאט לאט הוא התחיל להציע את הרעיון שנהפוך להיות חברים. הכל היה סביב איך נשמור על קשר כשאסע לחו”ל. הוא אמר שהוא רוצה שאלמד איתו את הקורסים שלו ושהוא רוצה לבוא אלי הביתה. הוא אמר שיבוא לפגוש אותי באירופה ועוד הצעות דומות. נוכח הסירוב שלי להפוך לחברה הוא מאוד נפגע; הוא חזר ואמר שהוא רצה לתת לי את עצמו ואני סרבתי.

אסף שידר מצוקה גדולה מול הסירוב שלי להפוך לחברה שלו. לאחר שהבהרתי לו שלא יהיה ביננו קשר עם נסיעתי הוא חזר שוב ושוב על כמה הוא מתאבל על כך ואמר לי שהוא לא מוותר עלי ושהוא יחזור לחיים שלי מתישהו. באחת הפגישות האחרונות כשהוא ניסה לחשוב איתי איזה טקס פרידה נעשה הוא אמר שיש לו רעיון ואז חזר בו ואמר “לא זה יותר מדי” שאלתי מה והוא אמר שאולי נעשה ברית דם. ההצעה הזו הדליקה אצלי עוד נורה אדומה.

לפגישה האחרונה הגעתי עם הטענות על הניצול והפגיעה. עדיין מתוך מחשבה שאשמור בסוד את כל הקשר הפסיכי שהיה לנו אבל מתוך רצון לקבל ממנו הכרה על כך שהוא ניצל אותי ופגע בי. כשאמרתי לו שהוא ניצל אותי ופגע בי הוא עצר אותי ואמר — “את לא מבינה איפה חייתי — לא רציתי שתתאהבי בי; רציתי שתחוסי על חיי” לא הבנתי על מה הוא מדבר ואז הוא סיפר לי על מערכת היחסים הסוערת שהייתה לו עם בת זוגו הקודמת

מאותה נקודה התחיל תהליך ההתפכחות שלי — הבנתי שהאיש הזה ניהל מערך של שקרים כדי ליצר אצלי איזושהי תמונה על מי הוא. פתאום כל האלימות; המגע הלא מותאם, התהומות הנפשיים; הסיפור שהוא סיפר לי על כך שהוא כתב רומן פורנוגרפי פדופילי בנערותו; פתאום כל החיבוקים הליטופים הנשיכות הלחיצות הסתדרו לי בתוך מסגרת תפיסה חדשה.

פתאום ראיתי את האיש הזה שהגיע לפגוש אותי מתוך מציאות מסוייטת בה הוא חי והופך אותי לסוג של שפוטה חסרת בוחן מציאות. ראיתי פתאום את ההזיה העצומה שבה הוא רואה גלגולים וקורא מחשבות ויש לו כוחות על טבעיים כפי שהיא. הזיה; בדיה; טשטוש.

פתאום חזרתי לבוחן המציאות הרגיל שלי ומשם החל תהליך כואב ומאוד קשה של חשיפת האמת על הקשר שהייתי בו — סיפרתי לבן זוגי הכל; הראיתי לו דברים שכתבתי; התחלתי לספר לעוד חברים. לאט לאט התחלתי להרגיש את עומק הפגיעה וההתעללות שעברתי — עד כמה האיש הזה הכניס אותי למצב נפשי מעורער ונורא תוך כדי שהוא מערער את תפיסת המציאות שלי וגורם לי לחשוב שהתכנים והתחושות האפלים האלה הם משהו שנמצא בי והוא פשוט מוציא אותו ממני”

עד כאן חלקים מהעדות שכתבתי ב-2018. יש עוד פרטים מחרידים שבחרתי לשמור לעצמי. אבל זו התמונה הכללית.

מכאן אני רוצה לתאר מה קרה לי מהרגע שהצלחתי להחלץ מההשפעה ההרסנית של אסף.

לאחר שהתפקחתי התחלתי בחשיפה ודיווח על מה שעברתי. מה שהביא אלי נפגעות רבות נוספות של אסף. הסיפורים חזרו על עצמם — פגיעות מיניות פיזיות ופסיכולוגיות, איבוד בוחן מציאות והתדרדרות נפשית עד לרמה של אובדנות בחלק מהמקרים. המקרים נמשכו על פני שנים רבות — הגיעו אלי נפגעות שנפגעו שבע שנים לפני כמו כאלה שהיו עדיין בעיצומה של הפגיעה. הגיעו אלי גם עדויות על גברים שנפגעו.

למרות נסיונות חוזרים ונשנים שלי אף אחת מהנפגעות לא הסכימה לתת עדות ולכן לא יכולתי להוציא את הסיפור הזה לתקשורת. הנשים כולן היו אחוזות אימה מהכוחות העל טבעיים של אסף, מלאות בושה על שיתוף הפעולה שלהן ורבות מהן אמרו שהן עדיין אוהבות אותו.

בנוסף לנפגעות של אסף עצמו התחלתי להחשף להשפעה המחרידה של אסף על שדה שלם — סיפורים על שותפיו לדרך של אסף התחילו להגיע — פגיעות מיניות בשורדות טראומה כולל הסכמי השתקה בהם המטפלת שילמה עשרות אלפי שקלים כדי שהמטופלת לא תחשוף את הפגיעה שעברה. מטפלים שלמדו שיאצו או רפלקסולוגיה המציגים את עצמם כפסיכותרפיסטים ומייצרים מערכות יחסים בהן הם משתפים את המטופלות בפנטזיות המיניות שלהם על המטופלות ומציעים להן לעשות איתן באופן לא חוקי חומרים משני תודעה כמו אמ-די-אם-איי, מטפלים שלאור שיטתו של אסף מייצרים במכוון מתח אירוטי עם המטופלים והמטופלות שלהם תוך שהם משכנעים אותן שזו הדרך היחידה לריפוי אמיתי. אף אחד מהם לא עשה דבר כדי לעצור את הזוועות הללו וגם לאחר שדיווחתי והתלוננתי בפניהם הם המשיכו לתמוך בפעילותו של אסף ובכך לחשוף א.נשים נוספים לסכנה הזו.

עם הזמן הבנתי שאסף הפך פגיעה מינית וניצול מיני בטיפול לאידיאולוגיה ושהוא הכשיר ולימד אינספור אנשי מקצוע בישראל איך לעשות את הדברים הללו למטופלות ולמטופלים תוך שימוש בשפה פסיכואנליטית או רוחנית המצדיקה ומאפשרת את הפגיעות הללו. הבנתי שלאסף יש אסופה של מאמינים ומאמינות שמשוכנעים כולם בכוחות העל טבעיים שלו ומחזקים את מחשבות השווא הללו תוך שהם מאפשרים לו לעשות ככל העולה על רוחו בשיעורים, ברטריטים וכמובן בקליניקה שלו.

כאשר ניסיתי לפנות לארגוני הפסיכותרפיה בהם אסף חבר גיליתי שהוא פרש מכולם כדי שלא אוכל להתלונן לוועדות האתיקה שלהם. דיווחתי לכל ארגון ואיש מקצוע שחשבתי שיכול למנוע פגיעות נוספות וניסיתי ככל יכולתי להביא את הסיפור הזה לידיעת הציבור.

באופן אישי התמודדתי עם פוסט טראומה לאחר המפגש עם אסף ולקח לי זמן רב לשקם את האמון שלי בעצמי ולהיות מסוגלת לשוב לשדה הטיפול כמטפלת ומדריכה. עשיתי תהליך ארוך וכואב של החלמה מהטראומה שעבר דרך הרבה חשיפה עצמית.

אני רוצה להגיד לכל אחת ואחד מכן שנפגע על ידי אסף — את.ה לא לבד וזה לא אשמתך! אני עברתי את זה למרות כל ההשכלה והאימון והפמיניזם והידע שלי על אתיקה! ויש עוד נפגעות ונפגעים רבים שסובלות גם שנים אחרי מהטראומה של המפגש איתו. אני מציעה לך בחום רב לפנות לארגון פסיכואתיקה שבו יש נשות מקצוע המלוות את הנפגעות וסייעו לי אישית וגם לנפגעות האחרות רבות. אלה מעשים שלא יעשו בטיפול נפשי והעובדה שהוא הצליח זמן רב כל כך לתעתע בשדה שלם מעידה בעיקר על התחכום שלו והקושי להבין כמה חמורים הדברים שהוא עשה.

אני רוצה לבקש מכל אנשי ונשות המקצוע — שימו לב לאנשים מתחום הפסיכותרפיה הגופנית שעובדים בשיטות של אסף, שלמדו אצל אסף ומזדהים כתלמידים שלו, הטו אוזן לסיפורים שמגיעים אליכם ממטופלים שעברו פגיעות מסוג זה — אלה פגיעות חמורות ומבלבלות מאוד מאוד מפני שהן עטופות בשיח על “אהבה” ולרוב בתחושות אשמה ובושה קשות של המטופלות על כך שהן רצו את זה ושיתפו עם זה פעולה. מעבר לכך המטפלים ממשיכי דרכו מקפידים מאוד על פעולות “אפורות” כגון חיבוקים, ליטופים, ותוכן מיני וורבלי — מה שהופך את הניצול למתעתע וקשה לעיתים קרובות לזיהוי.

אני רוצה להגיד לכל אחת ואחד מכם שעבר.ה פגיעה וניצול מיני בטיפול — אפשר להחלים מזה. זה דורש הכרה בעומק הטראומה ואומץ לפתוח אותה אבל אני יכולה להגיד שהיום, חמש שנים אחרי שיצאתי מהתופת הזו אני בריאה ושלמה וחזקה ולא מתביישת יותר שנפלתי במלכודת המחרידה הזו. זה יכול לקרות לכל אחת ואחד כשאנחנו בכסא המטופלת — הפגיעות והנזקקות וההפעלה של הדפוסים הקדומים ביותר שלנו הופכים אותנו בתוך ההקשר הזה לחשופים לניצול, להשאה היפנוטית, להתעללות רגשית — ללא קשר ליכולות ולרמת העוצמה והכח שלנו מחוץ לחדר הטיפולים.

. אני יודעת כמה זה קשה לפתוח את הסיפורים הללו אבל אני רוצה להגיד לך — הדרך להחלמה עוברת בהכרה ומפגש עם מה שעבר עליך — אם עברת ניצול או התעללות בטיפול נפשי אל תישאר.י עם זה לבד!

אני מאחלת לכולנו עולם שבו אנחנו מספרות את הסיפורים שלנו ושומעים את קולנו.