את עמדת על הגשרתלתליך השחורים זרמו על גבךהפנס שהאיר — האיר פנייךיפות כצלילי קולך
וראיתי איך הגיע מולךונישקך ראשונהוראיתי איך ליפף ידווהוליכך אל חייו
זה ספר השיריםואלה סך כל חייהמתחילים אי שםונמצאים עכשיו כאןזה לא משנהמה כתוב על פני הדף
זה ספר השירים
ואלה סך כל חיי
המתחילים אי שם
ונמצאים עכשיו כאן
זה לא משנה
מה כתוב על פני הדף
אולי העץ שעליו שטים עם הרוחאולי האדמה ספוגת מימי הגשםאולי משהו באויר הזורם משם לכאןמשהו שם יודע את התשובה
אולי ברגעי חסד קטניםאולי בליטופים הרכיםאולי הנשיקה הקטנה על לחייךמשהו יודע תשובה
ים שחורהשמש כבר שקעהזוג יושבזרוק על שפת המים
אם מישהו יבוא עכשיואם מישהו ישמעמה הוא מגלה לה שםאת סוד אהבתם
ואין לי תחושה ברגלייםסתם כי נמאס לי לחושואין לי תחושה בעינייםסתם כי נמאס לי לראות
ואין לי תחושה ברגליים
סתם כי נמאס לי לחוש
ואין לי תחושה בעיניים
סתם כי נמאס לי לראות