יישר כח לרב הראשי שלמה עמאר ששבר את מונופול הרעלים של גוש קטיף

לפני 15 חודש התחלתי מאבק מול הרבנות בנושא כשרות היבול האורגני ונגד המונופול של עלי גוש קטיף על “כשרות” בתחום החסה ועוד עלים. ההתנגדות אז של הממסד היה מקומם שכן העדיפו “חשש איסור” מול סכנה בריאותית. בנוסף, חוסר החשיבה על העתיד גם הטריד אותי. אני מברך את הרב הראשי הספרדי רב עמאר על האומץ שלו לשבור את המיתוס ההלכתי. חן חן לאורייתא ולבריאות עם ישראל ותורת ישראל. למטה תמצאו את המכתב ששיגרתי לרבנות הראשית לפני 15 חודש.

לכבוד הרבנים הראשיים לישראל

רבני ערים

רבני צהר

מנהלי מערך הכשרות בארץ ישראל

שר הבריאות הרב יעקב ליצמן

ב ראש חדש תמוז תשע”א

שלום וברכה.

השבוע הוזמנתי על ידי שותף עיסקי למסעדה בלב מושב. כששאלתי אותו לגבי הכשרות, נעניתי שהמסעדה סגורה בשבת ולכן הוא מניח שזה כשר. הגעתי למקום, חיפשתי תעודת כשרות ולא מצאתי. שאלתי את בעלי המקום האם המקום כשר ונעניתי “שכן אבל בלי תעודה.”אני כבר רגיל לתשובה המתחמקת הזאת אז שאלתי האם הם פתוחים בשבת? נעניתי שלא. אז למה לא להיות כשר שאלתי? אמרו לישעשו את כל המהלך להיות כשר ושבעלי המקום מכבדים מסורת אבל הם מסעדה אורגנית בלב גינת ירקות וקוטפים עלים, חסות וירקותבשביל המאכלים אבל הרבנות והמשגיח אמרו שלא נותנים הכשר אלא אם כן המסעדה קונה עלי גוש קטיף. זאת אינם מוכנים לעשות כי כלהמהות של המסעדה הוא אוכל בריא, מקומי ואורגני כמיטב הטרנדים והדברים הטובים של זמנינו. לאחר מכן הסתובבתי באזור השולחנותשל המסעדה וראיתי מאכלים באריזה בלי הכשרים. כששאלתי את בעלי המקום אודותם, אמרו לי שמאז שהרבנות לא אישרה את הכשרותבגלל העלים, הם הביאו באריזות סגורות כל מיני מאכלים בריאים לבקשת הלקוחות והם במדף לבד.

אני יוצא מתוך הנחה שהמקרה אמת והבעיות הם אמיתיות. אם לא, אז אני מבקש סליחה. האנשים נראו כנים ואמיתיים ומלאים בעובדות.

דומני, שיש כאן בעיה מקומית אחת וכמה בעיות מערכתיות קשות מאד. אינני מזלזל חלילה באיסור חרקים ותולעים שהוא איסור דאורייתא וגם בגדר בריה שאינה בטילה. אבל ההלכה והכשרות צריכה לחפש פתרונות ולא בעיות שהם בגדר חומרות שמביאות לידי קולות, פריצותגדר, הכשלת הרבים ובעיות אחרות. להזכיר לכולנו שיהודים במשך אלפי שנים אכלו ירקות וחסה לפני עלי קטיף וחברת בודק. זכרונות נעורי(וכן אני מחנך היום את ילדי) מלאות בבדיקת חסה וכרובית.

קודם כל ניגש לבעיה המקומית: במקום למצוא פיתרון לבדיקת החרקים מהיבול הביתי ועוד לנסות לחנך את בעלי המקום אודות איסור זה ודרכי התמודדות, הרבנות מתחה קו ודרשה ספק מסוים שלא התאים לאופי המקום. עכשיו הבעיה חמורה שבעתיים. יהודים נכנסים למקום(והרבה יהיודים לפי מה שראיתי) ואוכלים ירקות שלא נבדקו, לחמים (שאופים במקום) שאני בספק אם מפרישים מהם חלה ועוד מאכלי מדףשהכניסו בלי כשרות אחרי שנתקלו בסירוב הרבנות להכשיר מקום שסגור בשבת ורק רצו להאכיל ללקוחותיהם אוכל בריא! מה בדיוק הואילו חכמים בתקנתם? אני אציין שזה לא המקרה היחיד בו אני שומע שרק ירקות גוש קטיף כשרים בשביל הרבנות.

הבעיות הכלליות או המערכתיות מאתגרות עוד יותר. הטרנדים היום בעולם ברורים לכל בר דעת: הלקוחות רוצים אוכל בריא יותר, מקומייותר ויבול טרי עם כמה שפחות ריסוסים וחומרי הדברה. האוכל האורגני הוא ענף המזון עם הגידול הכי מהיר בכל ענפי המזון. יהדות והלכהשאינה יודעת לספק פתרונות ימצא את עצמו מאחור שלא לדבר על בעיות הבריאות איתן אוכלוסיית שומרי המצוות יצטרך “לעכל.” ירקות גושקטיף שהינם מפעל חיים מדהים, משתמשים בלא מעט חומרי הדברה כדי לסכל חרקים (כמובן לפי התקן ושאריות מינימליות). לזה ישמחיר. מחיר כספי ובריאותי. בשנים האחרונות גם שמתי לב שקשה למצוא הכשרי הבד”ץ על חטיפים ומוצרים בריאים. למה? הגעתילמסקנה שקל יותר לתת כשרות לכמיקלים הממלאים חטיפים מלהתאמץ בכשרות אוכל אמיתי.

הרבנות צריכה להתחיל להתמודד חינוכית ומערכתית באוכל הבריא והאורגני. האם לא היה יותר טוב להציע למסעדה להעסיק עובד דתישגם יבדוק את כל העלים הטריים והירקות? האם אי אפשר לפתור את הבעיה עם משגיח יוצא ונכנס? האם עדיף להעדיף אוכל מליאהברעלים (לפי תקן) על אוכל בריא ומזין? האם ללכת “על בטוח” זה פיתרון הלכתי? האם ויתרנו על חינוך ונאמנות (רוב עמי הארץ מעשריםהם) לטובת חוסר רצון להתמודד? להתמודד עם כשרות מקומית, גינות פרטיות ואוכל ביתי דורש היערכות מנהלית, מערכתית והשגחתיתמחודשת וחכמה. הוא גם דורש פתרונות הלכתיים מחודשים ועדכניים ולא כללים מאובנים. באם הרבנות חפצה להיות רלוונטית, כדאי גםלתת את הדעת איך חושבים יהדות וכשרות לתועלת כלל הציבור בכדי למנוע מהם איסורי דאורייתא ודרבנן שנתקלים בהם על דרך”החומרות” שלכם.

אם יורשה לי להציע הצעה אחת פרקטית: למנות אדם שיהיה אחראי בכל הארץ על כשרות המסעדות האורגניות, הצימרים הביתיים וכן אוכלביתי שהוא תחום שהולך ומתפתח במהירות, ולייעד לשם כך משגיחים בעלי הכשרה מתאימה בכל הקשור בטיפול בתולעים בירקות עליים.וכן להשקיע בחינוך ולא רק פיקוח לבעלי מסעדות וצימרים כאלה.

חשוב מאד להיות עם יד על הדופק ולהקדים לתכנן את מערך הכשרות כך שיוכל לתת מענה לכל אתגר הממשמש ובא.

אודה מאד על התיחסותכם ואני מעמיד את עצמי לשירותכם בנידון

בכבוד רב

מייקל אייזנברג

טלפון בעבודה 09–961–7600

מייל michael@benchmark.com

[Originally published on 2nd November 2012 by MIchael Eisenberg]