תניא פרק ט׳ — החלל השמאלי שבלב, כפשוטו?
ידוע לכל שאדמו׳׳ר הזקן דייק ושקל כל אות בספר התניא שלו. אכן מספרים שפעם הוא התלבט במשך חודשים האם להוסיף ו׳ חיבור או לאו.
והנה בפרק ט׳ של ספר התניא, — המכונה גם תורה שבכתב של החסידות — אפשר לראות שרבינו הזקן לא הסס להיכנס לפרטים מאוד מדוייקים באשר למבנה הנפש בתוך גופו של האדם ונוגע אף לנושא האנטומיה (הספר פורסם בשנת התקנ׳׳ז, 1797 למניינם)
״וְהִנֵּה מְקוֹם מִשְׁכַּן נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁמִּקְּלִפַּת נֹגַהּ בְּכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל הוּא בַּלֵּב״
עד כאן, אפשר להבין את הכתוב ברובד רעיוני, כלומר, הלב מסמל רגשות ואנו מבינים שאכן רגשות כמו כעס או תאוות הם מורגשים בלב ומבחינה רעיונית/פילוסופית שייכים ללב.
אבל אז, המחבר נכנס לפרטים די מדוייקים:
״ בַּחֲלַל שְׂמָאלִי שֶׁהוּא מָלֵא דָּם, וּכְתִיב: כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ. ״
אם מדובר בלב רעיוני או סמלי למה לדייק ״בַּחֲלַל שְׂמָאלִי״ ? לְמַה אנו צריכים את זה?
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) מסביר את הדברים באופן הבא:
מתוך ספרו ״ביאור תניא״:
התיאור של שני החללים בלב קשור בתפיסת האנטומיה העתיקה של הלב כמורכב משני חלקים בעלי פונקציות שונות. חלל אחד המקבל את האוויר, את החמצן, וחלל שני שהוא מלא דם.
מכל מקום מכיוון שאין המחבר דן כאן בשאלה האנטומית (…) ממילא אין כל חשיבות לשאלה היכן מבחינה אנטומית שוכנת הנפש הבהמית.
ובכן חוזרת השאלה: אם כך, למה בעל התניא מבזבז כל כך הרבה אותיות על דבר שאין לו כל חשיבות? יתירה מכך, הייתכן שבעל התניא ייסתמך על נתונים מדענים של התקופה שבה הוא חי כדי לפרט את מבנה הנפש?
שאלה שנייה:
לפי בעל התניא, ישנם רגשות כמו הַתַּאֲוֹת וְהִתְפָּאֲרוּת וְכַעַס שנולדות בלב ולא במוח!
וכמו שכתוב: ״ וְלָכֵן כָּל הַתַּאֲוֹת וְהִתְפָּאֲרוּת וְכַעַס וְדוֹמֵיהֶן הֵן בַּלֵּב, וּמֵהַלֵּב הֵן מִתְפַּשְּׁטוֹת בְּכָל הַגּוּף, וְגַם עוֹלֶה לַמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ לְחַשֵׁב וּלְהַרְהֵר בָּהֶן וּלְהִתְחַכֵּם בָּהֶן, כְּמוֹ שֶׁהַדָּם מְקוֹרוֹ בַּלֵּב וּמֵהַלֵּב מִתְפַּשֵּׁט לְכָל הָאֵבָרִים, וְגַם עוֹלֶה לְהַמּוֹחַ שֶׁבָּרֹאשׁ. ״
שוב נשאלת השאלה… האם צריך להבין את זה מבחינה רעיונית/פילוסופית או אנטומי ממש?
או במילים אחרות… האם זה כפשוטו?
בואו נחשוב שנייה… נכון שהרגשות נרגשות בלב ולא במוח אבל פה המחבר לא דן היכן מרגישים אלא היכן נולדות! והוא מסביר שהן אכן נולדות בלב ואז מתפשטות אל המוח… האם אפשר להגיד דבר כזה היום בעידן המדעים המדוייקים?
מה אומר הרב שטיינזלץ בעניין ההתפשטות?
מתוך ספרו ״ביאור תניא״:
כְּמוֹ שֶׁהַדָּם כמו שכתוב ״כי הדם הוא הנפש״, הדם כדימוי לנפש שבגוף.
מְקוֹרוֹ בַּלֵּב וּמֵהַלֵּב מִתְפַּשֵּׁט לְכָל הָאֵבָרִים, וְגַם עוֹלֶה לְהַמּוֹחַ שֶׁבָּרֹאשׁ. הדם המתפשט מהלב בכל הגוף הוא משל להתפשטות תאוות הלב, ״הדם הוא הנפש״, בתוך המבנים של מחשבה דיבור ומעשה.
כלומר, אם הולכים לפי ההסבר של הרב שטיינזלץ צריך להפריד בין מה שנכון מבחינה רוחנית, נפש, נשמה, דברים הבלתי נראים לעין לבין מציאות מדענית (שהשתנתה לאורך השנים).
דרך אגב, ברוב השיעורים הנפוצים על ספר התניא שאפשר למצוא ברשת, הגישה של ״המשל״ היא הרווחת.
תפיסת עולם הוליסטית
אחד המאפיינים הדגולים אצל הרבי מליובאוויטש, ואני מניח גם אצל קודמיו זו האמונה ה״אינטגרליט״
כלומר מה שנכון (ואין אמת אלא תורה) הוא נכון בכל הרבדים הקיימים בעולם.
(זו דרך הגב הטפיסה של הרמב׳׳ם, תפיסה הוליסטית Hollistic Perception שכמובן לא כולם הסכימו איתה אז)
פעם יצאה פסיכיאטר ידוע מפגישת ״יחידות״ אצל הרבי מליובאוויטש ואמר בהלם ״הבנאדם הזה גאון ! הוא פשוט יודע הכל!״ אחרי שנרגע קצת הוסיף ״אך יש לו בכל זאת חסרון… יש לו אמונה של ילד בן 5… ״
יכול ליהיות שמה שהוא ראה כאמונה של ילד היא בעצם האמונה האינטגרלית שאם כתוב כך אז זה בהרכח נכון ולא רק נכון אלא נכון בכל הרבדים האפשריים.
לא ייתכן שבעל התניא מאריך כל כך במבנה הנפש אל תוך הגוף אך ורק בהסתמך על נתונים מדעניים דאז ולא ייתכן שהוא מאריך כה הרבה בנושא ״שאין בו כל חשיבות״
והנה מבט מדעני חדשני בעניין הזה:
ישנו רופא ודוקטור למדעים ממוצא צרפתי מאוד מפורסם ושמו דוד סרוואן-שרייבר (David Servan Schreiber). הוא היה בין השאר מרצה באוניברסיטת ליון (Lyon), ולימד כפרופסור לפסיכיאטריה קלינית באוניברסיטת פיטסבורג פנסילבניה, ארה״ב (University of Pittsburgh) הוא גם כתב ספרים רבי מכר ובינהם ספר ידוע בשם ״לא לסרטן״
התיזה של סרוואן-שרייבר על מלחמה בסרטן באמצעים טבעיים אושרו על ידי כמה מסקנות של
דו”ח של הקרן העולמית למחקר הסרטן מאוקטובר 2007.
מאת הספר ״לא לסרטן״ של ד׳׳ר דוד סרוואן-שרייבר:
״אנחנו מרגישים את הרגשות בלב, לא בראש: זה, לפחות, נראה מובן מאליו. אבל כבר ב- 1890 כתב ויליאם ג’יימס, הפרופסור לאוניברסיטת הרווארד (Harvard) ואבי הפסיכולוגיה אמריקנית, כי רגש הוא לפני הכל מצב של הגוף, ורק אז תפיסה במוח. הוא ביסס את מסקנותיו על הניסיון הרגיל של הרגשות שלנו.״
״ורק אז תפיסה במוח !״
ועוד כותב:
למעשה, ידוע כיום שיש ללב רשת משלו של כעשרת אלפים נוירונים אשר הם כמו מוח קטן בתוך הגוף.
אותו ״מוח מקומי״ מסוגל לייצר תחושות משל עצמו, לשנות את התנהגו על פי זה, ואף להפוך את עצמו כתוצאה מהחוויות שלו, כלומר, בדרך מסוימת, להוליד זיכרונות משלו.*
בנוסף לרשת עצבית סמי-אוטונומית, הלב הוא גם מפעל הורמונים של ממש. הוא מייצר ומפריש לעצמו רזרבות של אדרנלין שהוא משחרר כשהוא צריך לפעול עד למקסימום היכולות שלו. הוא גם מייצר את ההורמון של לחץ הדם ואת זה של האהבה …
כל ההורמונים האלה פועלים ישירות על המוח. היום גם יודעים שהלב משפיע על כל הגוף על ידי הוריאציות של השדה האלקטרומגנטי העצום שלו, אשר ניתן לאתר בכמה מטרים של הגוף, אך המשמעות של אותו שדה האלקטרומגנטי עדיין לא ידוע.**
אבל התגלית המדהימה ביותר היא כי מערכת היחסים (מוח-לב / לב-מוח) הזו היא כפולה. בכל רגע, שיווי המשקל של הלב שלנו משפיע על המוח שלנו (בתמונה אפשר לראות את הקשר הכפול לב-מוח / מול-לב). יותר ויותר קרדיולוגים ונוירולוגים אפילו מדברים על “מערכת מוח-לב” בלתי ניתנת להפרדה***.
הלב תופס, חש, בוחן ומרגיש. וכאשר הוא מתבטא, הוא משפיע על כל הפיזיולוגיה של האורגניזם שלנו, החל במוח.
הלב אינו מסתפק בהשפעה של מערכת העצבים המרכזית (המוח): הוא שולח חזרה לבסיס הגולגולת סיבי עצב, אשר, הם, משפיעים על הפעילות של המוח. בנוסף למסלול ההורמונלי, לחץ הדם והשדה המגנטי של הגוף שלנו, “המוח הקטן” של הלב יכול לפעול על המוח הרגשי באמצעות חיבורים עצביים ישירים. וכאשר הלב יוצא מהסדר הרגיל, הוא משפיעה לרעה על המוח הרגשי.
תכלית בריאת העולם:
הוכחנו שאדמו״ר הזקן יודע בדיוק על מה הוא מדבר כשהוא מסביר היכן שוכנת נפש הבהמית ואיך היא פועלת, ראינו גם שהוא לא היה צריך להתבסס על ידע רפואי של התקופה ההיא אם כי הוא ידע דברים שאף רופא או פרופסור דאז לא ידע. ומה שהוא תיאר נמצא מדוייק מבחינה מדענית לפי מחקרים באוניברסיטאות הכי רציניות בעולם על ידי חוקרים שאינם קשורים לשום אמונה וכל זה כמעט מתאיים שנה אחרי שיצא הספר.
עכשיו נשאלת שאלת השאלות: למה ? למה צריך שיהיה את המאבק הזה? אי אפשר פשוט לברוא עולם שבו נאכל כל היום פיצה מול שקיעה יפה על חוף הים? עולם בלי סטרא אחרא… בלי הצד האחר… הצד האפל, עולם בלי פחדים, בלי לחץ, בלי מלחמות פנימיות, בלי מינוס בבנק, בלי מריבות עם האשה, בלי קשיים בחינוך… עולם שבו לא נצתרך להאבק על כל דבר, עולם שבו לא נצתרך לעבוד על המידות שלנו כי אנו כבר מושלמים…
ספר התניא מדבר על המאבק התמידי בין שני הנפשות ומוסבר בהרבה מקומות בחסידות שעצם המאבק הזה הוא פשוט תכלית העולם ! וכמו שכתוב:
תכלית בריאת עולם הזה הוא שנתאוה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים.
ייתכן שהקב׳׳ה מעוניין במאבק בין שני הכוחות ולזה הוא ברא את העולם !?
כתוב בגמרא**** בעניין מאבקו של יעקב אבינו עם המלאך (פרשת כי תשא):
״בהאבקו עמו מהי דרשי ביה? (כיצד דורשים את המילים בהאבקו עמו?) (…) דאמר רבי יהושע בן לוי מלמד שהעלו אבק מרגלותם עד כסא הכבוד ״
בעל התניא מסביר את האמרה של רבי יהושע בן לוי במאמר חסידות בשם ׳׳ויאבק איש עמו׳׳ שנדפס בתורה אור פרשת ׳׳וישלח׳׳. הרבי מליובאוויטש מבאר את הנקודה***** והנה נקודה אחת מהביאור:
׳׳ וזהו הדיוק “העלו”, לשון רבים, שלא רק יעקב, אלא גם הצד שכנגד נתכלל למעלה, בבחי’ כסא הכבוד ׳׳
כלומר, המצב האידאלי הוא לא בהרכח שכבר לא יהיה ״הצד האחר׳׳ אלא המלחמה עצמה, המאבק עצמו הוא תכלית בריאת העולם. ובלי הצד האחר… אין במה להילחם.
ויוצא מזה ״שאבק עולה״ עד לכסא הכבוד. כלומר, שהקב״ה נהנה מעצם קיום המאבק.
וכמו שכתוב בספר תניא פרק כז׳ ״וְלֹא יֵרַע לְבָבוֹ מְאֹד גַּם אִם יִהְיֶה כֵּן כָּל יָמָיו בְּמִלְחָמָה זוֹ, כִּי אוּלַי לְכָךְ נִבְרָא וְזֹאת עֲבוֹדָתוֹ, לְאַכְפְּיָא לְסִטְרָא אַחֲרָא תָּמִיד״
האם גם את זה ניתן להוכיח מבחינה מדענית?
נחזור רגע לספר של ד׳׳ר סרוואן-שרייבר:
Chaos and Harmony
כָּאוֹס והַרמוֹנִיָה
שני הענפים של מערכת העצבים האוטונומית תמיד נמצאים בשיווי משקל, הם כל הזמן מאיצים ובאותו עת גם בלמים את הלב (מה שלא קיים אצל חיות, ארנב למשל יכול לאכול עשב ברוגע, שנייה אחרי זה ליהיות מאוד מודג מתקיפת שועל ושוב שנייה אחרי זה ליהיות ברוגע מוחלט כי או שהלב שלו גבוה בטורים או שהוא נמוך, אין אצלו מאבק). כתוצאה מכך אצל אדם בוגר, המרווח בין שתי פעימות עוקבות לעולם אינו זהה******. השתנות זו היא כשלעצמה בריאה מאוד, מכיוון שהיא מהווה סימן לתפקוד טוב של הבלם והמאיץ, ולכן של כל הפיזיולוגיה שלנו.
ומצד שני, כאשר הלב פועם בקביעות של מטרונום, ללא כל שמץ קל, זהו סימן נוראי. אצל מבוגרים יודעים עכשיו שהלב מתחיל להכות בקביעות כזאת רק כמה חודשים לפני המוות !
זה מזכיר לנו משהו?
המלחמה היא בריאה מאוד! העדר מאבק, סימן למוות.
לסיום:
במחקרים הללו, מוכיחים מבחינה מדעית נקודות יסודיות של תורת בעל התניא:
- הלב מרגיש באופן עצמאי, הוא מוליד רגשות : פרק ט׳ ״כָּל הַתַּאֲוֹת וְהִתְפָּאֲרוּת וְכַעַס וְדוֹמֵיהֶן הֵן בַּלֵּב״
- הלב משפיע על המוח : פרק ט׳ ״וּמֵהַלֵּב הֵן מִתְפַּשְּׁטוֹת בְּכָל הַגּוּף, וְגַם עוֹלֶה לַמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ״
- המוח גם יכול להשפיע על הלב : פרק ט׳ ״אַךְ מְקוֹם מִשְׁכַּן נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית הוּא בַּמּוֹחִין שֶׁבָּרֹאשׁ, וּמִשָּׁם מִתְפַּשֶּׁטֶת לְכָל הָאֵבָרִים, וְגַם בַּלֵּב״
- זו מלחמה תמידית והמלחמה הזאת היא לא פחות מתכלית בריאת העולם: פרק כז׳ ״וְלֹא יֵרַע לְבָבוֹ מְאֹד גַּם אִם יִהְיֶה כֵּן כָּל יָמָיו בְּמִלְחָמָה זוֹ, כִּי אוּלַי לְכָךְ נִבְרָא וְזֹאת עֲבוֹדָתוֹ, לְאַכְפְּיָא לְסִטְרָא אַחֲרָא תָּמִיד״
אפשר להניח שענינו לשאלה ״האם כפשוטו?״
נשארת השאלה: איך בעל התניא ידע? כנראה שזו אפילו לא שאלה…
*Armour, J.A, Ed. (1991), « Anatomy and function of the intrathoracic neurons regulating the mammalian heart », Reflex Control of the circulation, Boca Raton, FL, CRC Press; Gershon, M.D (1999), « The enteric nervous system ; a second brain », Hospital Practice (Office Edition), vol. 34 (7), p.31–2, 35–8, 41–2 passim.
**Stroink, G. (1989), « Principles of cardiomagnetism », Advances in Biomagnetism, S.J. Williamson and Al.. New York, Plenum Press, p. 47–57.
***Armour, J.A. and Ardell (1994), Neurocardiology, New York, NY, Oxford University Press ; Samuels, M. (2001), « Voodoo death revisited : The modern lessons of Neurocardiology », Grand Rounds , Department of Medicine, Univ. of Pittsburgh Medical Center, Presbyterian/Shadyside Hospital.
מסכת חולין דף צא עמוד א׳ ****
***** תורת מנחם כט שהת תשכ״א — חלק ראשון שיחת יום ה׳ פ׳ וישב, י״ט כסלו, ה׳תשכ״א
****** Akselrod, S., D. Gordon et al. (1981), (Power spectrum analysis of heart rate fluctuation : « a quantitative probe of beat-to-beat cardiovascular control », Science, vol. 213 p. 220–222.