KISS? My Ass!
מי שחי את עולמות האונליין כיזם, איש מוצר, מעצב ואפילו מפתח, וודאי נתקל במנטרה — מוצר חייב להיות פשוט. באנגלית אוהבים להשתמש בקיצור KISS = Keep It Simple Stupid ניתן די בבטחון להגיד שבנושא הזה קיים קונצנזוס.
אז באתי לפרק אותו או לפחות הרגיז רבים תוך כדי ניסיון D-;
לוגית, זה הרי נשמע מצוין. תיבנו מוצר שברור לכולם מה הוא עושה ואיך משתמשים בו. “מוצר שתוכלו להסביר לאמא שלכם” אוהבים לומר. אבל לוגית גם פיתוח waterfall נכון יותר מ agile (מקיף, שלם, מדויק, יורד לפרטים הקטנים = מושלם. לא?).
“שטויות, כל המוצר המובילים הם פשוטים להבנה ושימוש” יגידו רבים. ויפציצו בדוגמאות כמו: גוגל, פייסבוק, יוטיוב, אינסטגרם ואפילו האייפון. כל זב חוטם שהוריד 3 אפליקציות בחייו יסביר בבטחון ש”לדור ה Millennials יש יכולת ריכוז של 8 שניות, ואם הם לא הבינו את הקונספט עד אז הם יסירו את האפליקציה”. “לוקח לאפליקציה שלכם יותר מ-5 שניות לעלות? חבל לכם על הזמן, לא יהיה שם אף אחד עד שהיא תסתיים…”
נשמע הגיוני בתאוריה, אבל תפיסה במציאות או במחקרים אמיתיים אין.
אז Keep it simple — my ass. באתי לאתגר ולהראות שבהרבה יותר מקרים ממה שחשבתם דווקא מורכבות, הצורך ללמוד איך להשתמש באפליקציה, ההשקעה הנדרשת מהמשתמש ותהליך הגילוי, הם אלו שייצרו את החיבור העמוק ואת הבנת הצורך בין המשתמש למוצר. וחיבור כזה תמיד יחזיק יותר זמן וידרוש הרבה פחות טריגרים חיצוניים (מישהו הזכיר כמה הוא אוהב שמציקים לו עם הודעות פוש, נכון?).
דוגמאות? בבקשה…
בוא נבחן האם האפליקציות המובילות באמת פשוטות או שפשוט התרגלנו אליהן? אולי הערך שאנחנו מקבלים מהן או שהעובדה שכולם כבר שם, הן שגרמו לנו לאמץ אותן? בואו נבחן כמה מהן:
פיסבוק — זוכרים? לא את המוצר שאנחנו מכירים היום עם אפליקציה, לייק ופיד (מישהו יכול לדמיין את הפייסבוק בלי פיד?). הפייסבוק שפרצה לעולם לא הכילה את כל הפיצ’רים. אפשר להגיד הכל היה פשוט, אבל לא פשוט להגיד שהיה קל להבין מה הם עושים (נראה אתכם מסבירים לאמא מה זה פייסבוק בשנת 2004/5). 8 שניות להבין מה קורה? יותר בכיוון של רבע שעה להירשם, להזין פרטים, לענות על שאלות אודותך (זה היה עיקר הפרופיל אז) ולעלות תמונה. למי יש כוח לזה? זה בחיים לא יעבוד, נכון?
פורטנייט — אם פייסבוק בתחילת הדרך זה עתיק מידי (ועל פוקימון גו כבר טחנתי לא מעט), אז מה תגידו על פורטנייט? (רק אל תגידו שאתם לא מכירים…) — פורטנייט הוא אחד המשחקים המורכבים והמסובכים שקיימים היום. סרטוני ההדרכה הקצרים שלו הם 5 דקות לכל הפחות. ושלא נדבר על הורדה והתקנה שתיקח לכם עשרים דקות לפחות. Simple? אם הכוונה היא למות תוך חצי דקה אז זה באמת פשוט. אבל כדי להצליח לשחק ולשרוד (לא מדבר בכלל על האפשרות לנצח) צריך ללמוד והרבה!
אז אולי בעצם מורכבות זה משהו חיובי? אולי זה מנפה את אותם משתשמים שעבדנו קשה מאוד להעביר אותם onboarding רק בשביל לאבד אותם דקה אחרי. אולי מורכבות או ההתגברות עליה מרגיש לנו כמשתמשים כהישג בפני עצמו והשקעה שעשינו ללמוד ולהבין כצעד שמבדיל ביננו לאלו שעדיין לא מבינים…
פסיכולוגית, אנחנו אמנם לא אוהבים לא להבין ואת זה שמכריחים אותנו ללמוד. אולם מצד שני אנחנו מכורים לסיפוק של השגת ‘שליטה’ (mastery) ביכולת מסויימת. זה ככל הנראה גורם לנו להרגיש סוג של התנשאות מעל אלו שעדיין לא עשו זאת.
דוגמה מצויינת היא משחק (אם אפשר לקרוא לו כזה) שנקרא פנטזי ליג (Fantasy sport). אוהדי הספורט הצעירים יחסית, וודאי יכירו אותו. האמריקאים (הלא צעירים בכלל) משחקים אותו כבר 60 שנה. מדובר על משחק… לא, אין סיכוי שאצליח להסביר אותו כאן… אבל הוא קשור לספורט, סטטיסטיקות וסוג של מסחר. בשביל להיות טוב ולנצח, שחקן חייב לעשות המון מחקר וחישובי אקסלים למיניהם. למי שלא מכיר, זה וודאי נשמע כמו משחק שממש, אבל ממש לא מעניין לשחק, אבל עצם התחרות היא על כמה כל שחקן הצליח לפצח את הנוסחה המורכבת לנצחון. Simple נכון? מסתבר ש 60 מיליון אמריקאים משקיעים בממוצע יותר מ-3 שעות בשבוע לפיצוח המורכבות והם חולים על זה.
מסקנות: אל תפחדו ממורכבות ומזמן שנדרש להבנה. מה שחשוב זה הערך שאנחנו נותנים למשתמש והערך כפי שהוא נתפס על ידי אותו משתמש. זה לא הופך את העובדה שלנו כאנשי מוצר ליותר קלה, אבל זה בהחלט פותח אפשרויות ובשאיפה גם מגשר מעל חסמים מנטליים שלא איפשרו לנו להציע פתרון מורכב אך מספק יותר למשתמש.
Keep it real — not simple, stupid
אשמח להערות ול’כפיים” אם אהבתם, זה יאפשר לעוד אנשים למצוא את המאמר
שנה טובה!
יואב יחיעם | Y-Perspective
Analytics, Product, Strategy Solutions
