ההייטק הישראלי צריך להתכונן לביקורת משפטית מוגברת בארה״ב

התביעה של משרד המשפטים האמריקאי ותובעים מדינתיים מלמעלה מעשר מדינות בארה״ב כנגד גוגל היא הצעד הדרמטי ביותר בשנים האחרונות כנגד ענקית טכנולוגיה אמריקאית. מירב המומחים מניחים שגוגל אינה ענקית הטכנולוגיה היחידה שעל הכוונת וששינוי המטוטלת — הן ברמה הפדרלית והן ברמה המדינתית — לכיוון של ביקורת משפטית נחרצת יותר כנגד חברות הטכנולוגיה תימשך ללא תלות בתוצאות הבחירות הקרובות בארה״ב. בהקשר הישראלי, חשוב להכיר את שינוי המגמה האמור ואת השלכותיו ולבצע את ההתאמות הנדרשות, הן ברמה המוצרית והטכנולוגית והן ברמה העסקית. חברות הטק הגדולות עשויות לבחון בצורה יותר זהירה רכישות טכנולוגיות שעלולות להציף סיכונים של הגבלים עסקיים, הגנת הצרכן או מהתחום החברתי והסביבתי. סקרנו כאן בקצרה את עיקר השינויים האפשריים ואת הנקודות שחשוב להכיר בהקשר של ההייטק הישראלי.

ביקורת מדינתית: אם עד לאחרונה, עיקר הביקורת המשפטית על חברות בארה״ב בהקשרים של הגבלים עסקיים והגנת הצרכן נעשתה ברמה הפדרלית על ידי משרד המשפטים והרשות הפדרלית לתקשורת, בשנים האחרונות, התווספו לגופים הפעילים בהקשר זה רשויות התביעה המדינתיות השונות. בשנים האחרונות, רשויות התביעה המדינתיות נוטלות חלק פעיל בתביעות השונות — לעיתים קרובות בשיתוף ולעיתים אחרות בצורה עצמאית ונפרדת מהרשויות הפדרליות. לרשויות התביעה המדינתיות יש שיקולים עצמאיים ורשויות שונות עשויות לאמץ עמדות שונות במקרים דומים. חברות ישראליות הפועלות בארה״ב צריכות להכיר את המעורבות המדינתית הגוברת והולכת בסוגיות שנוגעות להגנת הצרכן, פרטיות והגבלים ולוודא שהן פועלות בצורה נכונה בטריטוריות הרלוונטיות. אין להניח שאישור לפעול בדרך מסוימת במדינה אחת או אפילו ברמה הפדרלית הינו אישור גורף לפעול בכל מדינה אחרת בארה״ב באותה הדרך. למעשה, לעיתים פעולה המוגנת ברמה הפדרלית עלולה להוות פעולה אסורה ברמה המדינתית.

ליטיגציה: הגברת הביקורת השיפוטית במדינות השונות והמעורבות הגדלה והולכת של רשויות התביעה המדינתיות בעניינים של הגנת הצרכן, פרטיות והגבלים עסקיים, משמעה גם שפתרון סכסוכים עם הרשויות הפדרליות העיקריות: משרד המשפטים האמריקאי והרשות הפדרלית לתקשורת, אינו בהכרח סוף פסוק בעניין הנדון. מגמה זו של תביעות במדינות השונות ברמה המדינתית מהווה סיכון משמעותי, הן ברמת הגבלת הפעילות והן ברמה הבסיסית של הוצאות ניהול משפט במספר פורומים. חברות ישראליות הפועלות בארה״ב במדינות שונות צריכות לאמץ מספר צעדים שיגבילו את החשיפה לתביעה ברמה המדינתית. בין היתר, היכרות מעמיקה יותר עם החוק והפרקטיקה הנהוגה והיכרות של האינטרקציה בין החוק הפדרלי והמדינתי.

סוגיות חברתיות וסביבתיות: חשוב להכיר כי חברות ציבוריות אמריקאיות ודירקטוריונים של חברות אלו במיוחד, רגישים היום בצורה משמעותיות בהרבה מבעבר לסוגיות חברתיות וסביבתיות. במסגרת מה שמכונה בארה״ב ה-New Paradigm, דירקטוריונים מקבלים באופן שוטף ייעוץ משפטי בסוגיות אלו ומביאים אותן בחשבון בצורה הרבה יותר מקיפה גם בהקשר של שותפויות עסקיות ורכישות. יש להניח שבשנים הקרובות תהיה רגישות גבוהה יותר מצד רוכשות אמריקאיות לפרקטיקות הנהוגות אצל סטארט אפים ישראלים בהקשר של פרטיות ואיסוף מידע, כמו גם בחינה מעמיקה יותר של סוגיות רכות יותר — סוג הלקוחות של החברות, טיב העסקים, שימושים שנחשבים בעיתיים במוצר וכיוצא בזאת. חברות ששואפות להתרחב בארה״ב צריכות להביא בחשבון נושאים חברתיים וסביבתיים במכלול השיקולים שלהם.

היכרות מעמיקה יותר עם החקיקה והפרקטיקה בתחומי הפעילות הרלוונטית, כמו גם עירנות כללית יותר של ההנהלה והדירקטוריון לסוגיות רגישות עשויות להיות בעתיד הקרוב בעלות השלכה מהותית על ההצלחה או הכישלון של סטארט אפים ישראלים למכור את מוצריהן, לגייס כספים, להימכר או להנפיק בשוק האמריקאי.