עולם בלי גן חיות | רוטרדם בת-ים הפודקסט

ככל שאנחנו מנסים לחזור לעולם אחרי התפרצות נגיף הקורונה, הרצון לדמיין עולם אחר הולך ומתחזק.

כשהיתי קטנה, מאוד התרגשתי מכל פעם שהקרקס היה מגיע לעיר שבה נולדתי. אוקראינה של שנות ה-80 לא בדיוק היתה דיסנילנד, והבידור שכן הגיע לאזור התקבל בזרועות פתוחות.

לקראת סיום התואר הראשון בתל אביב, הצטרפתי לבן הזוג שלי לטיול של חודש בטורונטו, קנדה. הוא עשה סבב הופעות עם הקרקס ויצא לי להצטרף לשבוע האחרון ולהיות חלק ממשהו מאוד לא רגיל.

הקרקס בקנדה היה בלי בעלי חיים. פתאום, בגיל 25 הסתכלתי על הקרקס בעיניים אחרות לגמרי. דרך עיניים של ילדה קטנה, הקרקס היה משהו פלאי, חוויה יוצאת מן הכלל. אבל, בעיני נערה מבוגרת, פתאום האכזריות לבעלי החיים הפך למשהו שמעולם לא חשבתי עליו לעומק.

קרקס ללא בעלי חיים נשמע כקונספט דיי מוזר. אבל האלטרנטיבה לא יושבת טוב עם המצפון שלנו היום.

בחודשיים האחרונים, גן החיות המפואר של רוטרדם היה סגור לקהל הרחב. יש לנו מנוי שנתי והגן חיות באמת מציע מחוויה יוצאת דופן. ילדים יכולים ללמוד מקרוב על בעלי חיים שהם ראו רק בספרים או בטלוויזיה, ויכולים להרגיש אותם, לחוות אותם בעולם האמיתי.

ישנם 2 דובים לבנים שאפשר לראות אותם בחודשים הקרים של השנה. כן כן, זה רוב השנה... הולנד לא באמת חמה. ואחד הדובים עושה את אותה הרוטינה של שחיה שוב ושוב ושוב. הרוטינה כל כך שכיחה שיש שלט שמסביר למה הוא עושה את זה.

בעלי חיים לא מקבלים חיים בכלובים כל כך טוב. למרות שהסגר שלנו בבית היה רחוק מלתת הרגשה של כלוב, תחושת הכליאה היתה דיי עצומה. לעתים, בעלי החיים עושים פעולה שוב ושוב מתוך דיכאון. הרוטינה של הדוב הלבן הזכירה לי הליכה כמו זומבי לכיוון המקרר, פתיחת הדלת, התבוננות וחזרה למקום בו ישבתי. שוב ושוב ושוב.

שבוע שעבר קיבלתי מכתב מהגן חיות שהם פותחים את הדלתות שלהם החל מה-20 למאי למחזיקי מנוי. מצד אחד, מאוד שמחתי. הכל מתחיל, סוג של, לחזור לשגרה. אבל מצד שני, פתאום הגן חיות הוצג בעייני כשמשהו אחר לחלוטין.

כמו שקרקס מרגיש לא מתאים בעולם של היום, גם הגן חיות הופך להיות משהו שלא יושב טוב איתי. לשכנע את עצמי שהצוות מאוד אוהב את החיות ושהכלובים שלהם מספיק גדולים, והם בעצם מצילים אותם מ... כל אותם התירוצים שעבדו בשבילי לפני כן, לא מחזיקים היום.

בעולם שבו העולם הוירטואלי הופך למציאות, הרבה יותר מהר ממה שחשבנו, חוויית החיות ולימוד עליהם יכולה להתקיים בלי לכלוא אותם בגנים ענקיים בתוך ערים.

ויק, רוטרדם