עולם התעסוקה החדש, או האם הבינה המלאכותית תשאיר לנו עבודה?
כשהשתחררתי מהשירות בצבא ביחידה קרבית (רוצה לומר, לא 8200…), ניסיתי להחליט כמו כל חבריי באותו גיל מה אעשה כשאהיה גדול. השנה היתה 1979, העולם עדיין לא היה דיגיטלי, והמקצועות וסוגי המשרות שהיו פופולארים באותה תקופה היו עובדי משרד, נהגים, רופאים, עורכי דין, מהנדסים בתחומים שונים, חקלאים, עובדי מפעל ועוד. אבי, למשל, היה נהג. אימי היתה מזכירת מנכ”ל. רוב חבריי הלכו ללמוד באוניברסיטה מקצועות כמו הנדסה, גיאוגרפיה, ספרות, הוראה, ותעשייה וניהול.
אילו מקצועות לא היו קיימים באותה תקופה? לדוגמא, לא היה מקצוע של בונה אתרי אינטרנט, פשוט כי לא היה אינטרנט. לא היה מקצוע של מנהל שיווק דיגיטלי, כי כמעט אף אחד לא חי אז בעולם הדיגיטלי. לא היו מומחי רשומות רפואיות דיגיטליות. לא היו מומחי די.אנ.איי. מקצועות כמו מהנדס תוכנה, מהנדס מעגלים מודפסים, תמיכה טכנית או טכנאי אולטראסאונד עשו אז את צעדיהם הראשונים.
המחשב האישי, אחריו האינטרנט ולבסוף הטלפון הנייד ושירותי הענן שינו הכל ויצרו מקצועות חדשים לגמרי שלא היו קיימים קודם. מקצועות כמו מנהל שיווק דיגיטלי, טכנאי אולטראסאונד, מומחה תמיכה טכנית או מהנדס תוכנה הפכו להיות בין המקצועות הנפוצים ביותר כיום ועובדים בהם מיליוני אנשים ברחבי העולם. המהפכה הדיגיטלית גם “מחקה” לגמרי מקצועות כמו קלדניות, שולחי מברקים, ממייני תוצרת חקלאית עובדי מפעלים מסויימים ועוד.
לכולנו ברור שאנחנו עומדים עכשיו לפני מהפכה בסדר גודל דומה לפחות וסביר להניח משמעותי יותר בשוק העבודה: מהפכת הבינה המלאכותית. בניגוד למהפכות או הפיכות פוליטיות, מהפכת הבינה המלאכותית לא תקרה בין לילה. תעבורנה כמה שנים בהן נראה מקצועות נעלמים ממקומם ואחרים תופסים את מקומם. לפי תחזיות שונות של אויברסיטאות ומכוני מחקר שונים, עד 2030 (שזה מחר בקנה מידה היסטורי), כ-2 מיליארד משרות תיעלמנה. ועיקר המשרות האלו יהיו בתחומים שמספקים היום הרבה מאוד משרות כמו עובדי קו ייצור במפעלים, נהגים, ותמיכה משרדית. כשהתחלתי לתת הרצאות ולדבר על הנושא לפני כ-8 שנים, התחזיות האלו נראו קצת מופרכות או מוגזמות. אבל אחרי השיבוש (דיסרפשן)) של הבינה המלאכותית בשנה האחרונה, המספרים פתאום נראים הגיוניים. ועוד לא אמרתי מילה על המיחשוב הקוונטי, שיכול גם הוא לשבש את כל מה שאנחנו יודעים על יכולות מיחשוב ובכלל. אם נחזור לאבי ולאימי, המקצועות שלהם — נהג ומזכירת מנכ”ל — הם בין המקצועות בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להיעלם. ב-2019 פורסמו תחזיות של חברת ייעוץ מהמובילות בעולם שדיברו על כך שמקצועות כמו מיון תוצרת חקלאית, תפירה או סוכני נסיעות צפויים להיות בין המקצועות הראשונים שייעלמו. לעומת זאת, התחזיות טענו שמקצועות יצירתיים, למשל סביב אמנות, וכן מקצועות “פוליטיים” כמו חברי כנסת/פרלמנט יהיו ביו האחרונים שייעלמו. והנה רק 4 שנים אח”כ אנחנו עדים לשחר חדש לגמרי של כלים כמו מידג’רני או דאלי שיודעים ליצור אמנות וציורים חדשים לגמרי, כשהם עדיין בחיתוליהם. ליכולת של בינה מלאכותית להחליף חברי כנסת או פרלמנט אני מעדיף לא להתייחס כאן. טוב לא ייצא מזה.
בניגוד לדעת רבים, אני לא חושב שיהיו פחות מקצועות או פחות עבודה, לפחות לא ב-20–30 השנים הקרובות. לעומת זאת, המקצועות ישתנו ונראה עובדים עוברים הסבות למקצועות אחרים ובקצב גבוה יותר, וכן נראה צעירים שנכנסים למעגל העבודה למקצועות ועיסוקים חדשים. וכן, המקצועות יהפכו ליותר ויותר טכנולוגיים, כלומר בניית והפעלת מכונות ומחשבים. מדוע אני חושב שיהיו מספיק מקצועות חדשים ועבודות לכולם? כי בפני המין האנושי עומדים עדיין כל כך הרבה אתגרים שטרם הגענו לעסוק בהם באופן משמעותי. רוצים דוגמאות? בבקשה. טיפול בפשיעת הסייבר שגדלה בקצב אקספוננציאלי, התחממות כדור הארץ, מחלות חדשות (ותודה לקורונה על התזכורת), ואולי נסיון לענות על השאלה הבסיסית מכולן: מי אנחנו בכלל? למה אנחנו כאן? מה באמת קורה כשאנחנו מתים? מה זה “היקום” הזה שבו אנו חיים? מה הם כל הדברים המוזרים האלו שאנחנו מגלים בתורת הקוונטים? כאן מגיעה המלצה חמה לקרוא את הספר “אין לנו מושג” (הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד) כדי להבין שאין לנו באמת מושג, וגם לא שמץ ממנו.
אז אילו מקצועות כן ישרדו את מהפכת הבינה המלאכותית? אילו מקצועות לא ניתן יהיה להחליף אף פעם? גם אם נניח שבשלב מסויים הבניה המלאכותית תוכל לעשות כל מה עושה בן אנוש (נקודת זמן המכונה נקודת הסינגולריות) עדיין כדאי לנסות להבין אילו מקצועות הם בעלי סיכוי נמוך להחלפה, לפחות בעתיד הנראה לעין (20–30 שנים). זה המקום לשים דברים בפרופורציה ולהניח כאן משפט מהגמרא (מסכת בבא בתרא יב ב) שמעניין אם בינה מלאכותית היתה מגיעה אליו: “הנבואה ניתנה לשוטים”. לא אכנס כאן למקורות של המשפט ובאיזה הקשר הוא מופיע בכתובים, אבל כשאנחנו מנסים לחזות את העתיד קיים בהחלט סיכוי, אולי אפילו גבוה, שנטעה. מצד שני המדע הבדיוני חוזה כבר שנים את העתיד ועושה את זה בהצלחה מרובה. טיסה לירח? צ’ק. מכשיר נייד שאפשר לשוחח דרכו ולראות איתו מישהו בקצה השני של העולם? צ’ק. עוזרת אישית שעונה לשאלות ומבצעת? צ’ק. שדרוג הגוף האנושי? צ’ק. שלטון שיודע הכל עלינו? צ’ק. זומבים, מתים מהלכים, וחייזרים שישתלטו על כדור הארץ? טוב, עדיין לא למזלנו.
אז בואו נתחיל במשהו קל: רחפנים. כלי שלא היה בחיינו (האזרחיים) עד לפני כמה שנים. תחשבו רגע על כמה מקצועות כבר נוצרים סביב עולם הרחפנים: מתכנני ובוני רחפנים, מטיסי רחפנים, בקרת רחפנים, מתקני רחפנים. סט שלם של מקצועות שלא היו קיימים עד לאחרונה ונראה הרבה יותר מהם בעתיד כשרחפנים במספרים דמיוניים יביאו לנו חבילות ומשלוחי אוכל, יצלמו אירועים, יאבטחו בתים ומתקנים, ועוד. תחשבו על הרגולציה הנדרשת, ביטוחים, מתכנני נתיבים.
רבים מאיתנו לא ששים לבלות זמן איכות בעולם הוירטואלי (מטה-וורס וכו) ועוד יותר מזה חוששים שילדינו יבלו את רוב זמנם בעולם הזה במקום בעולם “האמיתי”. לא אכנס כאן לשאלות פילוסופיות של מה הוא בעצם העולם האמיתי ואתמקד בכך שאנחנו בעיצומו של תהליך שבו אנשים מבלים יותר זמן בעולם הוירטואלי מאשר בעבר. אינני יודע מתי או אם נגיע לרמת המעורבות שמתוארת בצורה מקיפה בספר “שחקן מספר אחת” (ארנסט קליין, עם עובד), אבל אין ספק שנראה מקצועות חדשים נוצרים סביב העולם הוירטואלי, כמו מתכננים של העולם הוירטואלי, חנויות וספקים, מארגני אירועים, מעצבי אוואטרים ועוד.
סביר להניח שלפחות חלקכם חובבי ספורט. נכון שכדורגל משחקים 90 דקות, הפועל חיפה מסיימת בפלייאוף תחתון, ואת עדיין צריכה לשים את הכדור בתוך טבעת הסל כדי לנצח בכדורסל, אבל כל כך הרבה משתנה בתחום הספורט מה שיוצר מקצועות חדשים ויותר טכנולוגיים של מדעני ומנתחי מידע, פסיכולוגים של ספורט ומתכנני משטר מזון, וזה עוד לפני שאנחנו נכנסים לגנטיקאים בספורט, החלפת/שדרוג איברים וכו. ושלא יהיה לכם ספק שאנחנו בדרך לשם. אבל כשאנחנו מדברים על הספורט שאנחנו מכירים היום, אנחנו מתעלמים לחלוטין ממה שנקרא אי-ספורט (ספורט אונליין), שוק של תחרויות מקוונות שמושך אליו מיליוני שחקנים וצופים וצפוי לגדול פי ארבע עד סוף העשור. כלומר בנוסף לשחקנים “רגילים” נראה בעתיד הרבה שחקנים שישחקו בעולם המקוון לעיני מיליוני צופים שידרשו חוויית משחק, מרצנדייז, יכולת לתמוך בשחקנים שלהם ועוד. כל זה ייצר מקומות עבודה למתכננים, מפיקים, מנהלי אירועים וגם יצרני כלים לניהול משחקי ואירועי ספורט מקוון (גילוי נאות: המחבר מושקע כאנג’ל בחברה מובילה בתחום Twigo.tv)
בואו נעצור לרגע. אני מניח שאצל חלקכם עלתה במשך הקריאה השאלה המרתקת של איפה זה שם אותנו, בני האדם, כשהבינה המלאכותית מחליפה אותנו ואלי אף עולה עלינו ביכולתה. האם לא נצטרך לעבוד יותר? נבלה את זמננו בחוף הים בנתניה או לחילופין בבינג’ בנטפליקס? או שנברח לתאילנד? או שבכלל ניעלם? נתייתר? נושמד? על השאלה הזו אנחנו לא באמת יודעים לענות, אבל יש לנו ספקולציות עד אינסוף. נשמע נושא למאמר נפרד. בינתיים אפשר לדבר רגע על הצד השני של המשוואה הזו. בעוד שה”רובוטים” — או כל תצורה שהיא של אינטליגנציה מלאכותית — נהיים חכמים יותר מיום ליום, גם בני האדם משתפרים. ייתכן שזה ייראה מוזר לחלק מכם ואולי אפילו מקאברי לשפר את יכולתנו כבני אדם גם בצד השכלי וגם בצד הפיזי, אבל המדע הבידיוני ניבא את זה כבר מזמן, והניצנים של הכיוון הזה כבר קורים עכשיו. אנשים משפרים את יכולותיהם הפיזיות אם בתוספות איזוטריות כמו השתלת ג’י.פי.אס תת עורי לזיהוי מיקום או השתלת צ’יפ לפתיחת הרכב (זה שווה אפילו רק בשביל לא לשכוח איפה שמת את מפתחות הרכב…) ואם בהחלפות איברים מורכבות יותר. המקצוע של אמן שדרוג הגוף האנושי יהפוך בעתיד להיות נפוץ כמו שהיום אנחנו רואים אמני קעקוע או מחוררי אזניים.
לעורכי דין אין בדרך כלל מוניטין חיובי בימינו, למרות שחלק מהם עושים עבודת קודש בהגנה על חפים מפשע ועתירות מול עריצות הממשל באשר הוא. רבים מהם, בעיקר אלו העוסקים בנושאים טריויאלים יחסית כמו טיפול בניירת, ניסוח חוזים או הכנת טיעונים לבית המשפט, ימצאו את עצמם מחוסרי עבודה בשנים הבאות ויוחלפו על ידי אלגוריתמים שיעשו עבודה טובה בהרבה מאיתנו בניתוח והבנת מיליוני מסמכים. עם זאת, ייתכן ועורכי הדין יהפכו להיות יותר פופולארים בעיני שאר הציבור, כי הם אלו שיעזרו בכתיבת חוקי האתיקה שיאפשרו לבינה המלאכותית לחיות צד בצד איתנו, בני האדם. חוקים כמו שלושת חוקי הרובוטיקה של אסימוב נחמדים במסגרת המדע הבדיוני, אבל בוודאי לא יספיקו לאלפי סיטואציות מורכבות יותר כמן הבעייה שתעמוד בפני בינה מלאכותית שנוהגת עבורנו ברכב אוטונומי וצריכה להחליט האם ללחוץ על דוושת הבלם כדי להימנע מפגיעה בילד שחוצה את הכביש, או לא לעשות זאת ולקחת סיכון שהמשאית מאחור תפגע ברכב וכנראה תפגע קשות בנוסע ברכב. החלטות שאנחנו עשינו עד היום תיעשנה בעתיד ע”י בינה מלאכותית ומישהו צריך להגדיר את האתיקה שתקודד באלגוריתמים האלו. והנה מקצוע חדש לאנשים שלמדו משפטים.
התחממות כדור הארץ היא אחד מהאתגרים הגדולים של האנושות ב-50 השנים הבאות, בהנחה כמובן שהוירוסים לא “יפתרו” את הבעייה עוד קודם לכן. נאמן לאופי האופטימי שלי, אני מאמין שהאנושות תמצא פתרון גם לאתגר הזה, אבל נצטרך לעבוד בזה, ולעבוד קשה, בשנים הקרובות. נצטרך לייעל את השימוש באנרגיית השמש, למצוא טכנולוגיות יעילות לאיחסון אנרגיה והעברתה, לבנות מכשירים אחרת, להיפטר מגזי חממה ופסולת רעילה לסביבה, למחזר פסולת אורגנית ולא אורגנית, ועוד. המאמצים לפתרון התחממות כדור הארץ ידרשו כוח אדם ומקצועות חדשים למאות אלפי אנשים.
ואם כבר אנחנו עוסקים באתגרים, אי אפשר להתעלם מאחד האתגרים הגודלים שעומדים בפתחנו: התנהלות בטוחה במרחב הדיגיטלי. עד כה — ואחרי לא מעט שינויים והסתגלות לאורך מאות בשנים — למדנו להתנהל בצורה יחסית בטוחה במרחב הפיזי. הקמנו מדינות, בנינו צבאות, וייסדנו כוחות משטרה שיאפשרו לנו לחיות בסביבה מוגדרת ומוגנת יחסית לפחות בחלק מהעולם. המרחב הדיגיטלי והפגיעות שלו דורשים ניוהל שונה לחלוטין, ואולי אפילו איתחול של נושא ההתנהלות הבטוחה. מה שהתחיל בהתקפות של יחידים לצורך גניבת מידע או כסף, והמשיך בדרישת כופר כסף עבור שחרור מידע, הופך בשנים האחרונות לזירת פשע וחדירה לפרטיות בהיקפים חסרי תקדים, ותוך איום ממשי על העולם כפי שאנחנו מכירים אותו. התוקפים הם כבר לא בודדים אלא ארגונים רבי כוח וממשלות. ההתקפות חורגות זה מכבר מגבולות גניבת מידע אקראית אל גניבת מידע סיסטמטית ולאורך זמן, חדירה לפרטיות, זיופי מידע והתחזויות ושימוש במידע לא אמיתי (כמו פייק ניוז). כדי להתגבר על האיומים האלו ולהחזיר לעצמנו את מרחב ההתנהלות הבטוחה, נזדקק לכוח הגנה במרחב הדיגיטלי שסביר להניח שיעסיק מיליוני אנשים ברחבי תבל.
בלתי אפשרי בימינו לכתוב על העבודה בעתיד או עבודה בעתיד בכלל בלי לשאול את הבינה המלאכותית מה היא חושבת. שאלתי אותה אילו מקצועות היא חושבת שבינה מלאכותית תוכל להחליף ב-30 השנים הקרובות. התשובה היתה די סטנדרטית ומעידה שהיא “קראה את החומר”: נהיגה, עבודה בקו ייצור, עבודה משרדית, שירות לקוחות, מוכרים בחנויות, רואי חשבון, תמיכה בעורכי דין, ניהול מחסנים ומלאי. כששאלתי אילו מקצועות היא לא תוכל להחליף ב-30 שנים הקרובות, היא מנתה מקצועות כמו אמנות ויצירה, פתרון בעיות מורכבות, דיאגנוסטיקה רפואית, עבודה סוציאלית, חינוך והוראה. אני לא מסכים לגבי אף אחד מאלו. אני חושב שהיא ממעיטה בערכה. הבינה המלאכותית מנתה גם מקצועות כמו ספורטאים, חוקרים ומגלי עולמות, ותחומים מאוד ספציפיים שלא יקבלו עדיפות בפתרונות בינה מלאכותית וימשיכו להעסיק בני אנוש.
אסיים במקום שממנו התחלתי, המדע הבדיוני. המדע הבידיוני נחשב כמעט תמיד נחלתם של המוזרים וההזויים, ללא קשר לכמה הצלחות נחל המדע הבדיוני בניבוי העתיד. אבל סביר להניח שבחמישים השנים הבאות נראה כמה מתחזיות המדע הבדיוני הופכות למקצועות יום יומיים שחלק מאיתנו יעבוד בהם. מדריכי נסיעות לחלל, בקרי תעופה לכלי תעופה אישיים, מתכנני ערים בחלל, משבשי זמן, משפרי יכולת שכלית וזכרון, אדריכלי די.אנ.איי, צוללני ביג דאטה שיצללו לתחזק חוות שרתים באוקיינוס ועוד. זה יהיה לא אחראי מבחינתנו לחשוב שבעוד חמישים שנה נעסוק באותן עבודות בהן אנו עוסקים היום.
המחבר הוא המנכ”ל לשעבר של מרכזי הפיתוח של מיקרוסופט בישראל, והיום משקיע הון סיכון, יועץ לסטארטאפים, יו”ר הוועד המנהל של עמותת תפוח הפועלת לצמצום הפער הדיגיטלי בישראל ולחינוך טכנולוגי לאוכלוסיות מוחלשות, ופועל לשילוב ערבים, חרדים ופלשתינאים בהייטק.
קרדיט: חלק מהרעיונות במאמר הזה הגיעו לאחר קריאה בפוסט המרתק של תומס פריי, על 162 המקצועות של העתיד.
