Sometimes you do what you feel
You have to when you’re mad
Whether that involves gossiping to friends,
Kicking me out of the party,
Or your house,
…but not really.
After a long time
The tree spoke up.
“I am sorry, Boy,” said the tree,
השמש זרחה כדי להאיר את היום
בדיוק כפי שהיא מגדירה את מצב הרוח:
הו, איזה בחור לא הישגי הפכתי
לכל אורך הדרך, תחת כזה, במקרה הטוב,
בריידי הרע לא ידע לשבת בשקט –
שביל הריצה
אחר הצהריים של אמצע הקיץ,
איפשהו לא סלעי מדי,
השביל הוביל לנוף יפה,
של עצים מרוחקים.
כשההרים נשבו נשיקת
רוח עדינה לאף אחד במיוחד,
האהבה שהייתה, האהבה שהיא,
Roses are Red
Violets are Blue
Lillies are Dead
Where’s the Cactus?
I can’t do this anymore.
It’s been months since my last day
On that one tedious job,
And when finished it,
No one was happy with the result.
