כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה. עולם התרבות [כאן אפשר להוסיף כל מיני שמות תואר כמו: אליטיסטי, מתנשא, לא מחובר למציאות ועוד...] איבד את התפישה שלו עם המציאות. במיוחד בארץ.
יש לי עקומת למידה מאוד עקומה. היא יכולה לעלות מאוד גבוה ולהשיג יעדים מאוד טובים ואז היא יכולה לרדת אל מתחת למה שהשגתי.
זה נובע מכמה דברים אני חושבת, הראשונה שבהם, אני נוטה לחשוב שאפילו שלמדתי ועשיתי והשגתי - זה הכל קרה…
לפני כמה ימים, קראתי מחקר שמדבר על כך ש-45% מהזמן שבו אנחנו ערים, אנחנו מבצעים פעולות מתוך הרגל.
המחקר הדהים אותי כי למעשה, אני לא בשליטה על מחצית מהיום שלי. אני עובדת על אוטומט ולא מחליטה על איך שהיום שלי מתנהל.